מתיל ברומיד (Methyl Bromide) הוא גז רעיל מאוד ששימש במשך שנים לחיטוי מכולות מזון — בעיקר אורז, דגנים, קטניות, תבלינים ופירות יבשים.
המטרה שלו היא להרוג חרקים וביצים בזמן ההובלה הימית, כדי למנוע נזק לסחורה או הדבקה במזיקים במדינת היעד.
אבל — וזה ה"אבל" הגדול —
הגז הזה נאסר לשימוש חקלאי ולחיטוי מזון ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, כי נמצא שהוא עלול:
- לזהם את הסביבה (בייחוד לפגוע בשכבת האוזון)
- לגרום להשפעות בריאותיות על בני אדם, כולל פגיעה במערכת העצבים ובמערכת הנשימה
💬 בישראל, השימוש במתיל ברומיד מותר רק במקרים חריגים, כמו חיטוי קרקע לפני שתילה או טיפול במכולות שמגיעות ממדינות שאין להן חלופה בטוחה יותר.
החיטוי עצמו נעשה בדרך כלל במדינת המוצא, ולכן גם אם בישראל לא משתמשים בו – אנחנו עדיין עלולים לקבל סחורות שעברו טיפול בגז הזה.
בין המדינות שבהן עדיין נעשה שימוש במתיל ברומיד במוצרי מזון ניתן למצוא (נכון לשנים האחרונות):
הודו
וייטנאם
סין
תאילנד
ורבות מהן הן בדיוק המדינות שמהן מגיע אלינו אורז, תבלינים וקטניות.
אז מה אפשר לעשות כצרכנים?
✅ להעדיף אורז ומוצרים שמצוין עליהם "מוצר ישראלי" או "מיוצר בישראל" – בארץ כמעט ולא נעשה שימוש במתיל ברומיד למזון.
✅ לשטוף היטב את האורז והקטניות לפני הבישול – זה לא מעלים לחלוטין שאריות גז, אבל מפחית חשיפה לאבק ולשאריות אפשריות.
✅ להשרות במים לפני בישול (ולשפוך את המים) – פעולה פשוטה שמסייעת בהפחתת מזהמים.
✅ להעדיף יבוא ממדינות עם תקני בריאות מחמירים – לדוגמה, מדינות האיחוד האירופי.
✅ ואם אתם קונים בתפזורת, בקשו לדעת מה מקור המוצר. זו זכותכם המלאה לדעת מה אתם אוכלים.
🟤 בסופו של דבר, המטרה היא לא להפחיד – אלא להיות מודעים.
המזון שלנו עובר מסע ארוך, ומודעות לצורת הטיפול בו עוזרת לנו לבחור נכון ולשמור על הגוף שלנו.


